שפה

ערך זה עוסק באמצעי המשמש לארגון מידע, בעיקר לשם תקשורת. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שפה (פירושונים).

שפה היא מערכת סמלים מורכבת המאפשרת לקודד מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות. השפה משמשת לארגון מידע ובדרך כלל גם כאמצעי תקשורת. השליטה בשפה מחייבת תקופות למידה ותרגול ממושכות. שפה אשר עשירה במלים וביטויים היא תופעה ייחודית לאדם הנבון, והשימוש בה חשוב בכל תחומי החיים. אנשים עם פגמים ברכישת שפה או בשימוש בה נחשבים לבעלי לקות.

הגדרת המונח "שפה" בבלשנות

בבלשנות מקובל לייחד את המונח "שפה" למערכת של אותות וסמלים הכפופים לתחביר. התחביר קובע את משמעותו של סימן בהקשר מסוים, והוא מאפשר סימנים שאין להם משמעות כשלעצמם אלא משמעותם נקבעת על-פי ההקשר שבו הם מופיעים. מערכת כזו שנוצרת באופן טבעי מכונה בבלשנות שפה טבעית. למונח "שפה טבעית" יש משמעות כמעט זהה לביטוי "שפה אנושית". שפות של בעלי חיים יש המעדיפים לכנותן "מערכות תקשורת" להדגשת הייחודיות של השפה האנושית.

שפה ותקשורת לא שפתית

חלק גדול מבעלי החיים משתמש בתקשורת סמלים המאפשרת העברת אף מסרים מורכבים. לחיות שונות יש מערכות סמלים שונות, שחלקן מולדות וחלקן נרכשות בתהליכי למידה. מערכות תקשורת אלה המבוססות על חוש השמיעה באמצעות קולות וצלילים, חוש הראייה באמצעים חזותיים, תנועות, באמצעות מגע (חוש המישוש) וחוש הריח בפעולות כימיות. המסרים שהיצורים החיים מעבירים זה לזה ולסביבתם, נושאים מידע חיוני אודות עצמם, ויש להם תפקיד מרכזי במלחמת הקיום של בעלי החיים וביכולתם לשרוד בטבע.

גם אצל האדם, לצד השפה, קיימות מערכות סמלים נוספות - מערכות הבעות פנים, ריחות, תנועות, ונגיעות.

יחד עם זאת, להתפתחות התקשורת השפתית ישנה משמעות עמוקה וקובעת להתפתחות החברה והתודעה האנושית.

שפות אנושיות

ערך מורחב – שפה טבעית

שפות נבדלות ממערכות סימנים אחרות בעושר של אוצר המילים (כלומר, מכלול הסימנים) ובעיקר בכללי התחביר שמאפשרים יצירת מבעים כמעט בלתי מוגבלים בגמישותם ומורכבים. חוקי התחביר בשפות מתאפיינים בכך שהם רקורסיביים, כלומר כל משפט יכול לשמש בסיס ליצירת משפט חדש. כמו כן, התחביר בשפות האנושיות מאפשר קיום סימנים שאין להם משמעות משל עצמם, אלא הם מקבלים את משמעותם מתוך ההקשר (למשל מילים כגון: "כאן", "עכשיו" וכדומה), או מתוך הצבעה על סימן אחר (למשל: "האיש ביקש שיתנו לו לדבר").

רוב השפות האנושיות כוללות סימנים קוליים, המופקים בחללי הפה, האף והגרון. לחלק מהשפות האנושיות יש מערכת כתב המאפשרת את העברת הסימנים באופן חזותי. יש מספר מצומצם של שפות אנושיות שבהן הסימנים מובעים באמצעות תנועות ידיים והבעות פנים (שפות סימנים), והן נוצרו בקהילות שבהן יש שיעור גבוה של חירשים. בשפות האנושיות הקוליות יש מגוון רחב של צלילים, שאותם מקובל לחלק לעיצורים ותנועות.

התפתחות השפה משולבת בהתפתחות התרבות ומאפשרת שכלול התקשורת בין בני האדם, והתפתחות ההכרה והתובנה.

יצירת השפה האנושית היא יכולת מורכבת של המוח, המחולקת לשני שלבים:

• פעולת בנייה של משמעות כלשהי לקבוצת העיצורים והתנועות המתחברים להברות שמרכיבים מילה ומתארים את אותה המשמעות.
• הרכבת משפטים מן המילים המצויות על ידי כללי תחביר ודקדוק.

השפה האנושית משמשת כאמצעי תקשורת על ידי הדיבור, ההקשבה, הכתיבה והקריאה.

פעולות הדיבור והכתיבה משמשות להעברת מסרים ופעולות ההקשבה והקריאה משמשות לקליטת המסרים:

• היכולת הדרושה לפעילות הדיבור היא פעולת בנייה מוחית של כל ההברות והמילים שבמשפט לתנועות והעיצורים שמרכיבים אותם ותרגום מוטורי שלהם לגירוי פיזיקלי של תנועה בחלל הפה עם יצירת גלי הקול על ידי נשיפת האוויר אל מחוץ לגוף.
• קליטת הגירוי הפיזיקלי מהאוויר והמרתו חזרה למשמעות הראשונית היא היכולת הדרושה לפעילות ההקשבה.

• היכולת הדרושה לפעילות הכתיבה היא פעולת בנייה מוחית של כל תנועה ועיצור או של ההברות, המילים והמשפטים לצורת סמלים או סימנים גרפיים ותרגום מוטורי שלהם לגירוי עצבי של תנועה על פי הצורה.
• קליטת הסימנים או הסמלים הגרפיים והמרתם חזרה למשמעותם הראשונית היא היכולת הדרושה לפעילות הקריאה.

שפות מלאכותיות

קיימות גם שפות מלאכותיות שהומצאו על ידי האדם באופן יזום למטרות שונות ועבור צרכים שונים. דוגמאות לשפות מסוג זה הן שפות מתוכננות, שפות פורמליות במתמטיקה ובלוגיקה ושפות מחשב.

מכלול אוצר המילים של שפה מסוימת מכונה לקסיקון. כלי לאיסוף וביאור של פרטים בלקסיקון מכונה מילון.

לקויות שפה

לקויות שפה עשויות להיות לקויות בהפקת דיבור (למשל גמגום) בהבנת שפה מדוברת ובדיבור כאחד (למשל אפזיה), לקויות בכתיבה (למשל פגם ב קואורדינצית ידיים) או בקריאה (דיסלקציה). לקויות שפה יכולות להיות חלק מלקות כוללת רחבה יותר כמו שיתוקים נרחבים שלא מאפשרים דיבור, כתיבה ושימוש בשפת סימנים לצד בעיות תנועה אחרות, או כמו אוטיזם שבו עשויים להיות פגמים בהגייה, בתפיסה שמיעתית, בתפיסת הדקדוק, בשמירה על אוצר מילים רחב בזיכרון לטווח ארוך ובתקשורת לא שפתית (מחוות, הבעות פנים, איצבוע, הבנת מצבים חברתיים).

מאז המאה התשע עשרה מתפתחות שיטות לצמצום נזקן של לקויות שפה ולהקניית שפה לאנשים עם לקויות שפה קשות. קלינאי תקשורת יכולים לאמן אדם עם לקות ולהדריכו בשיפור הדיבור שלו (למשל הוראת דיבור וקריאת שפתיים לחירשים כמו גם לאפשר לו שימוש בשפה באופנים לא קוליים רבים. אדם עם לקות בשפה קולית יכול להשתמש בשפת הסימנים (שנוצרת באופן ספונטני במקום בו יש אנשים רבים עם לקות בשפה קולית אך לא במקום בו יש אנשים בודדים כאלה). יכול להשתמש במכשור תקשורת חלופית ותומכת כדי להפיק דיבור. אדם עם לקות בכתיבה יכול להיעזר במחשב נגיש לשם כתיבה וכיוצא בזה.

אנשים חסרי שפה – אנשים שאינם משתמשים בכל שפה שהיא, פגומה ככל שתהייה, הם נדירים ביותר בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת. אנשים כאלה לרוב סובלים משילוב של מספר לקויות קשות מאוד או מלקות קשה והזנחה. לדוגמה, אדם חירש מלידה שחי כל חייו בכפר נידח של אנאלפאבתים, לא פגש מעולם חירשים אחרים ולא נחשף לכלי התקשורת ההמונית המודרניים יהיה חסר שפה. אדם עיוור וחירש מלידה, שמוחזק כל חייו בבית הוריו ונמנע ממנו חינוך מיוחד יהיה אדם חסר שפה.

ייחודיות השפה לאדם

מספר מיני בעלי החיים בטבע הוא עצום וייתכן שמלבד האדם יש בטבע עוד מינים בעלי מערכות סמלים מורכבות ונלמדות הראויות לכינוי שפה. אולם, ההכללה שעל פיה השפה היא תופעה ייחודית למינים בודדים מהסוג אדם, שהיחיד ביניהם ששרד הוא האדם המודרני (הומו סאפיינס) היא הכללה די מקובלת.

מציאת שפה אצל בעלי חיים אחרים תאפשר לחקור את תופעת השפה בנקודת מבט חדשה ולהבין אותה טוב יותר. החיפושים אחרי בעלי חיים בעלי שפה נעשים בכמה דרכים. הדרך הראשונה היא עריכת ניסויי שדה ותצפיות על קהילות של בעלי חיים חברתיים שונים – בעיקר כאלה שדומים לאדם, כאלה שיש יסוד סביר להניח שהישרדותם בטבע תלויה בכושר התקשורת שלהם וכאלה שיש להם מוח מפותח אך אינם דומים לאדם. עד כה טרם נאספו עדויות מספקות לשכנע את אנשי המדע שלמי מבעלי חיים אלה יש שפה בטבע.

דרך שנייה לחקר שפה בבעלי חיים היא ניסיונות הקניית שפה במעבדה. היכולת להקנות שפה לבעל חיים במעבדה יכולה ללמד על היכולת השפתית של בעלי החיים ותפיסתם השפתית של חיות המעבדה יכולה להסביר את תופעת השפה מזווית ראייה מעניינת. ניסיונות להקנות שפה לתוכים במעבדות (להבדיל מיכולת חיקוי של משפטים בודדים) הסתיימו בהצלחות חלקיות ביותר ופרטים שלהם הוקנתה שפה כזו לא הצליחו להשתלב בקהילת בני מינם. הוראת השפה ליונקים ימיים שפה בעזרת הפעלת אביזרי מחשב, נראה מוצלח יותר אך עדיין לא ברורה מידת הצלחתו.

בעלי חיים שבבירור יכולים לרכוש שפה במעבדה הם גורילה, בונובו ושימפנזה. ניסיונות הקניית שפת סימנים לבעלי חיים אלה במעבדה נחלו הצלחות רבות וברורות (למשל עם השימפנזה וואשו). זאת בניגוד לניסיונות הקניית שפה קולית, כתובה או שפה בסיוע מכשור. בניגוד לאדם, קבוצות בעלי חיים אלה לא ייצרו שפה באופן ספונטני, אך מי מהם שלמד שפה במעבדה יעדיף קשר חברתי ומיני עם פרטים נוספים שלמדו שפה במעבדה, ילמד את ילדיו^{[דרוש מקור]} את השפה אותה הוא דובר וגם ידבר אל עצמו בשפת הסימנים כאשר הוא לבד.

דרך שלישית לחקירת שפה בבעלי חיים היא חיפוש עדויות ארכאולוגיות לשימוש בשפה. אנשי המדע משוכנעים שלבד מהאדם המודרני, מינים בודדים נוספים מהסוג אדם שנכחדו היו בעלי שפה גם הם. אנשי המדע משוכנעים שהאדם הניאנדרטלי דיבר בשפה קולית ושההומו ארקטוס היה בעל יכולת תקשורתית וקולית מפותחת באופן משמעותי מזו של השימפנזים, אך פחות מזו של האדם המודרני.

ראו גם

עיינו גם בפורטל פורטל בלשנות ושפות הוא שער לכל הנושאים הקשורים חקר השפות. הפורטל מציג את תחומי השפה והבלשנות בהם פונולוגיה, מורפולוגיה, כתב, אישים ועוד.

• שפה טבעית
• רכישת שפה
• שפה בסכנת הכחדה
• משלב
• משפחת שפות
• היפותזת ספיר-וורף
• ניסויים בלשניים בקופי אדם
• מודעות פונולוגית

לקריאה נוספת

• גיליון המוקדש לנושא "שפה", משקפיים 24, אוגוסט 1995

קישורים חיצוניים

• אתר אתנולוג על שפות העולם
• 9 דרכים ללמוד שפה לבד, מהר ובזול - באתר נענע 10.
• השפה השלטת, גיליון המוקדש לשפה התרבותית בישראל, מגזין ארץ אחרת
• מיכאל רוטשילד,‏ הדיבר הראשון: לידת השפה וההיריון שקדם לה, הידען, 11 באוקטובר 2008